החלטה בתיק צ"ו 17514-01-12

1.         המבקש הגיש בקשה למתן סעדים זמנים בעקבות פיטוריו מעבודתו במשיבה ביום 2/1/12 על פי פסק דין של בית הדין המשמעתי של המשיבה (להלן: "בית הדין למשמעת" או "בית הדין").

2.         המבקש מבקש בבקשתו הזמנית הסעדים שלהלן:

א.         להורות כי על המשיבה לאפשר לו לשוב באופן מיידי לעבודה בשורותיה עד להכרעה בתביעה העיקרית שתוגש מטעמו.

ב.         להורות למשיבה להימנע בכל פגיעה בתנאי העסקתו, בתפקידו, בזכויותיו, במעמדו ובשכרו עד למתן הכרעה בתביעה העיקרית שתוגש מטעמו.

ג.          להצהיר כי פיטורי המבקש נעשו בחוסר סמכות ובניגוד להסכמים החלים על יחסי עבודה שבין הצדדים ובניגוד לחובת תום הלב המוגברת של המשיבה הנובעת מיחסים אלה.

רקע להגשת הבקשה

3.         המבקש הועסק במשיבה (להלן: המשיבה או "בזק") מספטמבר 1984 עד לפיטוריו בתפקיד כבלר נחושת בחטיבת הנדסה ורשת השייכת לאגף הביצוע של בזק בדרום.

מתוקף תפקידו נדרש לטפל בתקלות בתשתיות בזק ובפיתוח תשתיות באזור הדרום.

עבודתו של המבקש בוצעה כולה מחוץ למשרדי בזק, באזורי מגורים שונים כאשר המבקש נהג ברכב של בזק ולבש מדי עבודה עליהם מופיע הלוגו של בזק.

4.         ביום 8/9/11 או במועד סמוך לכך, הגישה המשיבה קובלנה לבית דין למשמעת. במסגרת הקובלנה נטען כי המבקש הטריד מינית ביום 22/5/11 קטינה אותה פגש ברחוב במצפה רמון, במסגרת עבודתו בנתבעת. הקובלנה הוגשה בעקבות תלונה שהגישה אימה של הקטינה ולאחר שהמבקש עבר תשאול בפני נציגי המשיבה.

5.         בקובלנה שהגישה המשיבה לבית הדין למשמעת בקשה המשיבה להרשיע את המבקש בעבירה של הטרדה מינית כמשמעותה בפרק 1 לתקנון המשמעת וכן בעבירה של התנהגות בלתי הולמת כמשמעותה בפרק 6 לתקנון המשמעת (סעיף 20 לקובלנה).

6.         בהכרעת הדין של בית הדין למשמעת מיום 12/12/11, זיכה בית הדין למשמעת את המבקש מעבירה של הטרדה מינית (בניגוד לעמדת הממונה למניעת הטרדה מינית בבזק ולעמדת הועדה למניעת הטרדה מינית הפועלת בבזק), אולם הרשיע את המבקש בעבירה של התנהגות בלתי הולמת על פי תקנון המשמעת.

7.         בגזר הדין מיום 2/1/12 קבע בית הדין למשמעת כי לאור התנהלותו החמורה של המבקש, יפוטר המבקש מעבודתו בבזק לאלתר ללא תשלום הודעה מוקדמת. כן קבע כי המבקש יקבל בפיטוריו תנאי פרישה מועדפים העולים על התנאים הקבועים בחוק והניתנים לעובדי המשיבה הפורשים במסגרת תנאי "הסכם פרישה מוקדמת במסלול 2-50", מהם יופחתו שני חודשי הסתגלות (וזאת מתוך 3 חודשי ההסתגלות הקבועים בהסכם הקיבוצי המיוחד מיום 5/12/05 לפורשים במסגרת הליך הצמצומים והתייעלות).

8.         ביום 24/1/12 התקיים דיון בבקשה והצדדים טענו טענותיהם. במסגרת הדיון ניתנה החלטה בדבר השלמת טענותיהם בכתב.

9.         ביום 31/1/12 הוגשה תביעה בתיק העיקרי וביום 22/2/12 הגיש המבקש כתב תביעה מתוקן.

תמצית טענות המבקש הדרושות להכרעה

10.        טענתו העיקרית של המבקש העומדת להכרעה במסגרת הבקשה לסעד זמני הינה הטענה כי בנסיבות הרשעתו של המבקש בעבירה של "התנהגות שאינה הולמת" כמשמעותה בפרק 6 לתקנון המשמעת של המשיבה וזיכויו מעבירה של הטרדה מינית, הרי שהעונש המקסימאלי שיכול היה בית הדין לגזור על המבקש בהתאם לאישום בקובלנה שהוגשה בפניו (סעיף 20 לקובלנה - נספח א' לבקשה) הוא "שלילת הטבות שכר" בלבד ועונש הפיטורים שנגזר עליו, חרג מסמכותו של בית הדין למשמעת ולפיכך ההחלטה על פיטוריו- בטלה.

11.        המבקש טען בעניין זה כי הן בקשתו והן כתב התביעה שהוגש אינם מהווים משום ערעור על הכרעת הדין של בית הדין למשמעת אלא הפנייה לבית דין זה נעשתה לאור הטענה כי בית הדין למשמעת חרג מסמכותו עת הורה על פיטורי המבקש למרות שעל פי הקובלנה לא ניתן היה להטיל עליו עונש זה.

12.        בנקודה זו מוסיף וטוען המבקש כי הואשם במסגרת הקובלנה בשתי עבירות: עבירה של "הטרדה מינית" על פי פרק 1 לנספח התקנון ועבירה של "התנהגות שאינה הולמת" על פי פרק 6 לנספח התקנון. מבין השניים מצא בית הדין לנכון לזכות את המבקש מעבירה ראשונה ולהרשיעו בשנייה והעונש שהיה בסמכותו של בית הדין לגזור על המבקש היה לכל היותר העונש המקסימאלי הקבוע בנספח לתקנון המשמעת, היינו שלילת הטבות שכר.